פדיון

058-5455500 - WhatsApp

פדיון הבן הוא טקס בעל מסורת ארוכה וחשובה בדת היהודית, ומקורה בכך שכל בן בכור הנולד להוריו מוקדש לעבודת הכהונה ולעבודת האל, ועל כן יש לפדות אותו ולקנות אותו חזרה מן הכוהן באמצעות טקס מיוחד של פדיון, בו קונים את הבן הבכור מן הכוהן בסכום סמלי של חמישה שקלים.


ציווי זה של פדיון הבנים הבכורים הוא ציוו מן התורה, המופיע במקורות. הבנים הבכורים היו מיועדים עם הבריאה לעבוד בבית המקדש ככוהנים המצטרפים לעבודות הכהונה הקדושה, ובכך הם למעשה משרתים את בורא עולם.

על פי סיפורי המדרש, גם המכירה המפורסמת שבה מכר עשיו לאחיו יעקב בדרך של מרמה את הבכורה , הוא עשה זאת כיוון שידע כי הבכורה מביאה איתה אחראיות רבה וכי היא כרוכה בעבודת כהונה בבית המקדש, ועל כן ,האחראיות הרבה עלולה להוביל לבעיות שונות העלולות להיווצר במידה והכהונה אינה מתבצעת כראוי.

על כן העדיף עשיו לוותר על הכהונה, וזאת אע"פ שקינא מאוד באחיו ורצה בכול מחיר את תואר הבכור.


בספר שמות מופיע הציווי האלוקי לקדש את הבכורות, זאת בכדי שהם יהיו מוכנים בבוא העת לכהונה. ציווי זה מופיע לאחר שהמצרים מקבלים את המכה העשירית והנוראית ביותר - מכת בכורות.

כל הילד הבכור המצרי נהרג, אך הבכורים מבני ישראל לא קרה להם דבר, ועל כן חל הציווי האלוקי לקדש כל בן בכור.

עם הזמן עקב חטא העגל כל עם ישראל חטא בחטא נוראי זה, והפך לטמא כולל כל הבכורות שמאז איבדו את קדושתם , והשבט היחיד שלא נטל חלק בחגיגה הפגאנית הזו של חטא העגל היה שבט לוי, כך שהבכורה ניתנה להם בלבד.

למרות שהבכורה ניתנה רק לשבט לוי, הקדושה עדיין נותרה ובכדי לפטור את הבנים הבכורים מקדושה מחייבת זו עורכים את טקס פדיון הבן מיד עם לידת הבן הבכור , ובמקרים מסוימים ניתן לערוך זאת כמה שנים מאוחר יותר.

יש לציין כי פטורים מטקס זה בנים בכורים להורים כוהנים או לויים בעצמם (ששם משפחתם כהן או לוי) לילדים מאומצים בכורים, בנים בכורים שלא נולדו בלידה רגילה (לידה קיסרית למשל) וכדומה.

בכל התלבטות אחרת ניתן להתייעץ עם רב או עם הכהן העורך את הטקס ולו ידע רב בנושא.

בספר במדבר מופיע התיאור כיצד לערוך את טקס פדיון הבנים הבכורים: לפדות את הבן הבכור מגיל חודש במחיר של חמישה שקלים. על פי הציווי בתורה יש לערוך את הטקס מיד כאשר מלאו לרך הנולד חודש ימים, כלומר ביום השלושים ואחת להולדתו, חשוב לערוך את הטקס עם סעודת מצווה על כן אם הטקס נופל על ימים כגון ימי צום, יום כיפור או בפסח יש להמתין ולדחות את הטקס, כך שניתן יהיה לערוך סעודה עם לחם ולברך את ברכת המזון.


במהלך הטקס , הכהן מצויד בחמישה מטבעות אבן , וכאשר האב מכריז בפני הכהן כי "רעייתו ילדה לו בן בכור". שואל הכהן אם ירצה האב את המטבעות שהוא מעניק לו או שירצה לפדות את בנו במחיר של חמישה מטבעות אלו. האב , כמובן משיב כי אינו חפץ במטבעות אלא בבנו .


האב מעניק לכהן את הכסף והם מברכים ברכות- את הברכה על פדיון הבן ואת ברכת שהחיינו.

את הטקס רצוי לערוך בנוכחות של מניין וכמו כן בליווי של סעודת מצווה הכוללת בשר ויין.

טקס פדיון הבן נחשב לטקס בעל סגולות רבות שהשתתפות בה נחשבת למצווה גדולה.

כוהנים רבים העורכים את הטקס עושים זאת בהתנדבות, אך מקובל להעניק לכהן תשלום סמלי על טרחתו מיד בתום הטקס.

פעמים רבות נערך מעין טקס בו הכהן מסרב לפדות את הבן ומבקש מן ההורים לראות את מסירותם לילדם לקנות חזרה את בנם, וההורים מוציאים בפני הכהן תכשיטים רבים אותם יהיו מוכנים למסור ובלבד שיערוך את טקס הפדיון.

יש לציין כי במידה ולא נערך טקס פדיון הבן עד גיל בר מצווה, חלה המצווה על הבן עצמו לערוך את הטקס החשוב גם אם הוא בוגר. יש המקפידים לערוך את הטקס בכל מקרה בטרם נישואיו של הבן הבכור

אע"פ שמצוות פדיון הבן שכיחה מאוד , היא נחשבת למצווה פחות מוכרת בקרב הציבור היהודי, וישנם משפחות רבות שאף לא שמעו על קיומה של מסורת זו.

בכל מקרה , למען הסר ספק, מומלץ להתייעץ בנושא עם רב בכדי לוודא כי בנכם הבכור נפדה ואם לא ניתן תמיד לערוך את הטקס הקצר והפשוט יחסית.